מי שמנהל את מדינת ישראל הם שרי הממשלה והעומד בראשה. נשיא המדינה, מאז היווסדה, הוא אדם בעל משקל ציבורי לא מבוטל, אבל נטול סמכויות, כמעט. הסייג נובע מכך שבכל זאת יש לנשיא המדינה סמכויות מסוימות, ואחת החשובות שבהן היא האפשרות להעניק חנינה לאסירים. חשוב לציין שהפנייה היא למוסד נשיא המדינה, אבל מערכת המשפט מספקת חוות דעת שמשפיעה במידה רבה מאוד על ההחלטה של הנשיא – ולכן חשוב להיעזר בעורך דין מומחה בנושא. לעו"ד אלון שליכטר ניסיון רלוונטי בתחום ספציפי זה, וגם מחויבות לפעול ביושרה מלאה ולהמליץ על הגשת בקשה זו רק כשיש היתכנות אמיתית להצלחה.
העילות האפשריות לקבלת חנינה מהנשיא
* עיוותי דין – ישנם מצבים שבהם בית משפט מחויב לפסוק עונש, ואפילו עונש כבד, על מי שהורשע בדין – עקב חוק שמטיל עונשי חובה. במקרים אלה ייתכנו עיוותי דין עקב חוסר היכולת להתייחס לנסיבות הספציפיות ולאדם הנאשם, שאמנם ביצע עבירה אבל מקומו אינו בבית הסוהר. לנשיא המדינה סמכות לחון אסירים אלה.
* מידת הרחמים – החוק אמנם קשוח, אבל יש בו גם את מידת הרחמים. ליתר דיוק, הסמכות לפעול בהתאם למידת החסד והרחמים נתונה לנשיא המדינה דרך אופציית החנינה.
* בריאות רופפת – מחלה קשה, ולמעשה גם מצב נפשי בעייתי, הן עילות אפשריות לחנינה מאת נשיא המדינה. יש לא מעט אסירים שיצאו לחופשי לאחר שחלו.
* אינטרסים ציבוריים – ישנם מקרים שבהם תינתן חנינה מנשיא המדינה מתוך מחויבות לאינטרס הציבורי. דוגמה מפורסמת היא החנינה לאסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת עסקת שליט.
נימוקים מדויקים ושימוש בכל הכלים האפשריים
בקשת חנינה מהנשיא חייבת לכלול הן נימוקים משפטיים מדויקים והן פנייה אל הרגש. עו"ד אלון שליכטר אמון על עריכת בקשות חנינה מנומקות היטב, מגובות במסמכים כשיש בכך צורך (למשל כשהרקע להגשת בקשת החנינה הוא בריאות לקויה), ואפקטיביות. דגש נוסף הוא התייחסות מעמיקה לכל פרט שעשוי להטות את הכף לטובת החנינה. עוד כדאי לדעת שניתן להגיש בקשת חנינה מנשיא המדינה רק לאחר מתן פסק דין חלוט.
